מסגד "אל - עומרי"


המסגד שוכן במרכז העיר העתיקה בשכנות לכנסיית "סנט-ג'ורג'".
מתחם המסגד נבנה במאה השלוש עשרה בפקודת השולטן הממלוכי בייברס והוא תואם אם האתר של הכנסיה הצלבנית "סנט ג'ורג'" שהרסו הממלוכים בעת כיבוש לוד. לשם בנית המסגד השתמשו הממלוכים באבני גזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות שנותרו מהכנסיה הצלבנית ההרוסה.
כיום נכנסים אל מתחם המסגד בשער שנמצא בחומה הצפונית אולם בתקופה העותמאנית - הכניסה למתחם המסגד היתה בשער הקבוע בחומה המערבית.
מבית לחומת המסגד יש חצר קטורה שבה ניצב ה-"ואדו" – זהו מתקן מים בו מטהרים המתפללים טרם כניסתם להתפלל במסגד. המים זרמו לואדו בתעלה מבאר שנמצאה ליד "חאן-חילו" וסיפקה מים גם לחמאם שנמצא בסמוך. מי הבאר היו מלוחים ולכן היא נקראה בשם "מלחה". בדופן המזרחית של הואדו, ניתן לראות קטע מצינור החרס שהוליך את המים.

החדרים שנמצאים בחומה המערבית של המסגד נפתחים לסטיו מקורה שחללו מתלכד עם החצר הקטורה. הסטיו והחצר הקטורה משמשים "כמסגד חצר" כאשר אולם המסגד צר מהכיל את כל המתפללים. המחרב של "מסגד החצר" קבוע מימין לדלת הכניסה לאולם המסגד.

משמאל לשער הכניסה למסגד-ניצב באתרו עמוד נושא כותרת. העמוד שרד מכנסית סנט-ג'ורג' הצלבנית שהיתה בנויה במתכונת של בזיליקה והכילה אולם תווך שתיקרתו גבוהה ומשני צדדיו היו סיטראות שתקרתן היתה נמוכה. העמוד היה משולב בשורת האומנות שתחמה את הסיטראה הדרומית של הכנסיה וגובהו ממחיש את גובה החלל של הסיטראה.

מעל לשער הכניסה למסגד משולבים פריטי קישוט שהשימוש בהם היה רווח בתקופה הממלוכית.

שני טורי עמודים מחלקים את האולם המרכזי של המסגד לשלושה מרחבים. בקיר הדרומי של המסגד ב"קיבלה" קבוע "המחרב" זוהי הגומחה המצביעה על כיוון התפילה לעיר הקדושה מכה. מימין למחרב נמצא ה"מינבר" זוהי הבימה שמעליה נשאות הדרשות.

מסגד "אל-עומרי" נקרא גם בשם "המסגד הגדול". שם זה מעיד על תפקודו כ"מסגד של יום-שיש". יום זה נחשב אצל המוסלמים ליום מנוחה שבו חייב המאמין המוסלמי להתפלל במסגד לפחות תפילה אחת. "המסגד הגדול", מתאפיין בצריח הגבוה הנראה למרחקים.

במבני הספח של המסגד הגדול פועלים מסגד לנשים וגן-ילדים. מתחת למסגד הגדול יש אולמות גדולים שנבנו על-ידי הצלבנים ושמשו כמאגרי מים עבור כנסית סנט-ג'ורג' ותושבי "גיאורגופוליס".



מידע נוסף:
התקופה הממלוכית