כנסיה יוונית אורתודוכסית - סנט ג'ורג'


הכנסיה שוכנת במרכז העיר העתיקה בשכנות למסגד "אל-עומרי". היא ניצבת באתר שבו מראים הנוצרים את קברו של ג'ורג' הקדוש הנחשב לפטרון של הכנסיה היונית-אורתודוכסית. לפי אמונת הנוצרים, במאה הרביעית לספירה הוצא ג'ורג' להורג בפקודת הקיסר הרומי דיוקליטנוס משום שסרב להתכחש בפומבי לדת הנוצרית. הוא הובא לקבורה בעיר הולדתו לוד. על הקבר נבנתה כנסיה ושם העיר-לוד הוסב מ"דיוספוליס" (כפי שנקרא על-ידי הרומאים) ל-"גיאורגופוליס". אמונתו הבלתי מתפשרת במחיר ויתור על חייו, זכתה את ג'ורג' במעמד של "קדוש". התנהגותו נתפשה בנצרות כהוכחה שהאמונה באלהים ובצדק נותנת לאדם כח להתגבר על צרות ומצוקות. גישה זאת מומחשת בתבליט המתנוסס על משקוף הכנסיה, בו נראה ג'ורג' הקדוש מדביר בחניתו את הדרקון המסמל את כוחות הרשע והשאול.

הכנסיה הביזנטית, אשר הוקמה באתר במאה הרביעית לספירה, נהרסה על-ידי הפרסים במחצית המאה השביעית. במאה האחת-עשרה בנו הצלבנים כנסית מבצר על חורבות הכנסיה הביזנטית. כנסיה זאת שמרה על הדרך שהוליכה מלוד לירושלים ועברה בשפלת מודיעין ובעמק איילון. כמו כן, שימשה הכנסיה מרכז לארבע כנסיות ששכנו בקרבת לוד.

במאה השלוש-עשרה הרסו הממלכים את הכנסיה הצלבנית, ובנו באתרה את "מסגד אל-עומר" המשמש כיום כמסגד הגדול והמרכזי של הקהילה המוסלמית בלוד. המסגד נבנה באבני גזית, בעמודים ובכותרות ששרדו מהכנסיות הקודמות. הכנסיה הנוכחית והמנזר הסמוך אליה נחנכו בשנת 1871.

במבנה של הכנסיה בת-ימינו כלולים שרידים מהכנסיה הצלבנית שנותרו באתרם ובהם עמודים ושתי אפסידות. גם מחוץ לכנסיה נותרו באתרם שרידים. בקיר הדרומי של הכנסיה אפשר לראות כותרת של עמוד שהיה משולב בארקדה שהפרידה בין אולם התווך לסיטראה הדרומית, ובקיר הצפוני של מסגד "אל-עומרי" נמצא עמוד שהיה משולב בארקדה שתחמה מדרום את הסיטראה הדרומית.

באפסידה המרכזית נמצא קודש הקדשים בו מצויה קופסה עשויה כטף המכילה שרידי עצמות המיוחסות לג'ורג' הקדוש. את האפסידות תוחם סורג' מחופה בציורים המתארים אירועים הנזכרים בברית החדשה. מתקרת הכנסיה משתלשלת מנורה רב-קנית מצופה זהב שהוענקה לכנסיה על-ידי קהילה נוצרית מיון, מנורה תואמת מצויה בכנסית הקבר בירושלים.

במערה שנמצאת מתחת לכנסיה מראים את הקבר של ג'ורג' הקדוש. אתר זה הינו יעד עליה לרגל לנוצרים המשתייכים לכנסיה היונית אורתודוכסית ולכנסיה הארמנית. זקני העדה מספרים אודות נס שהתרחש בשנת תשל"ז (1967) כשבוע ימים לפני שפרצה מלחמת ששת-הימים. כאשר התרחש הנס התרומם הלוח המכסה את קברו של סנט ג'ורג' ועשן שחור וסמיך התמר אל על וקירות המערה התכסו בשמן זית שניגר אל הריצפה. לדעת הזקנים סימל העשן השחור את המלחמה ושמן הזית סימל את הפריחה ואת השלום. מול פתח הכניסה לכנסיה נמצא בור מים שמתוארך לתקופה שבין המאה השביעית למאה האחת-עשרה לספירה. הבור שימש לאיסוף מי הגשם שנקוו ברחוב.

היחוד של המכלול הדתי, הכולל את הכנסיה של "ג'ורג' הקדוש" ומסגד "אל-עומרי" הוא שהם שוכנים באתר שנחשב לקדוש החל במאה הרביעית לספירת הנוצרים.



מידע נוסף:
התקופה הביזנטית
התקופה הצלבנית
התקופה הערבית הקדומה