בית הבד המזרחי


בית הבד שוכן בשולי המרכז העתיק של לוד. במבנה שלושה אגפים, כל אגף שימש כמפעל שבו ייצרו שמן ומוצרים הנגזרים ממנו.
א. באגף המערבי - נמצא בית בד לעצירת שמן זית.
ב. האגף המרכזי - שימש כמפעל לייצור שמן שומשומין וטחינה.
ג. באגף המזרחי - היתה מסבנה שבה ייצרו סבון משמן זית.

כל אגף תופעל באופן בלתי תלוי באגפים השכנים משום שהיה בו שער דרכו הוכנסו חמרי הגלם והוצאו המוצרים המוגמרים. במחצית שנות השלושים בוצעו במבנה שינויים ארכיטקטוניים וכן הותקנו בו מנוע ומערכת תמסורת שחוברה אל כל יחידות היצור והפעילה אותן בו זמנית. עם הכנסת המינוע התארך משך התפעול של בית הבד לאחד עשר חודשים בשנה. את מוצרי הלוואי סבון משמן זית וטחינה משמשומין ייצרו לאחר שהסתיימה העונה החקלאית.

האגף המערבי - עצירת שמן זית

באגף המערבי נמצאות שתי מפרכות בהן פרכו את הזיתים. את החומר הפרוך שמו ב"עקלים", אלו הם סלים עשויים סיבי תמר. את ה"עקלים" ייצרו בלוד בבתי מלאכה. עצירת השמן מהעקלים נעשתה בשני המכבשים הניצבים ממזרח למפרכת האבן שתופעלה ע"י בהמה. את שמן הזית אחסנו בארבעה מאגרים תת-קרקעיים שפתחיהם קבועים בריצפת האגף המרכזי. בכל מיכל אחסנו כמות של "כארבע מאות ג'ארות שמן"., כדי למנוע את חלחול השמן, שזרו סיבי כותנה ברוחים שבין אבני הגזית הבונות את דופן המאגר, סיבי הכותנה ספחו את השמן, תפחו ומלאו את הרווחים שבין אבני הגזית. הגפת שנותרה לאחר עצירת השמן נמכרה ושימשה כחומר בעירה, זבל לעצים ושימש בתעשיית סבון.

האגף המרכזי - המפעל לעיבוד שומשומין

במפעל זה הפיקו מזרעי שומשומין שני מוצרים מוגמרים.
א. שמן שומשומין.
ב. טחינה מוצקה כעין כוספה, ששימשה להאבסת בעלי-חיים.

לטחינת זרעי השומשומין קדמו מספר שלבים.
א. לשם הפרדת הקליפה מהזרע שרו את זרעי השומשומין בתמיסת מי-מלח. השריה התבצעה באגנים הגדולים הנמצאים מנגד למדרגות הכניסה.
ב. קילוף הזרעים-לאחר השריה במי מלח הוכנסו זרעי השומשומין למתקן דמוי דוד הניצב באגף המרכזי. הקילוף נעשה בדרך של חיכוך הזרעים בדופן הדוד.
ג. קליית הזרעים הקלופים התבצעה בתנור שנמצא מימין למדרגות הכניסה.
ד. טחינת הזרעים התבצעה במטחנה הניצבת באגף המרכזי. מטחנה זאת עשויה אבן שכב שעליה מונחת אבן רכב. אבן הרכב מחוברת בציר אנכי אל מערכת התמסורת המופעלת על-ידי מנוע. הטחינה הגלמית נגרה אל מרזב המתכת המקיף את המטחנה ואוחסנה באגן אבן הקבוע בריצפה מימין למדרגות הכניסה. השמן שצף על גבי הטחינה נאסף בפחים. נידוף המים מהטחינה הגלמית נעשה ע"י ערבול.

האגף המזרחי - מפעל הסבון-מסבנה

את הסבון ייצרו מתמיסה שהכילה שמן זית מאיכות ירודה. בתוך דוד מתכת בישלו תמיסת שמן זית מעורב בבורית, המים שהיו בשמן התנדפו והנוזל שבדוד התמצק לעיסה. את העיסה שטחו על הגג לשם ייבוש. את החומר המוצק - הסבון, חתכו בחוט ליחידות ובמכת פטיש הטביעו על כל יחידה את סמל המפעל. בית הבד המזרחי נחשב למפעל מתקדם מסוגו. תודות למיכון ולמינוע שאפשרו לקלוט כמויות גדולות של חומר גלם ולעבדן בזמן קצר יחסית.



מידע נוסף:
תקופת המנדאט הבריטי
התקופה העות'מאנית
התעסוקה בתקופה העות'מאנית