לוד זה הבית שלי
"גלעד לזכרם"
"פסג"ה"
"שורשים"



 עם הפנים לעתיד

לוד, אחת הערים העתיקות ביותר בארץ ישראל, גילה נאמד בכ-3500 שנות הסטוריה יהודית ומהבודדות שבהן לא פסק רצף ההתיישבות מעולם, תמיד שימשה מרכז רוחני ליהודים, למוסלמים ולנוצרים. לאורך כל השנים ידעה לוד תקופות של שגשוג ופריחה לצד תקופות של שפל וירידה, זאת בשל המלחמות הרבות שפקדו את האזור והמעבר של העיר מיד שליט אחד למשנהו: היוונים, הרומאים, הצלבנים, העותומאניים, התורכים, כולם הגיעו לעיר לוד או לסביבתה, שלטו בה, הפוכה לעיר פורחת או שהרסו אותה כליל. דומה שעברה הקדום של העיר, מאפיין אותה גם מאז הוענק לה מעמד של עיר ביום ו' באייר תש"ט (5 במאי 1949) ועד עצם היום הזה.

אט אט צמחה לוד לעיר בת כ-74,000 תושבים, תוך קליטת אלפי יהודים מקצווי תבל: מרוקו, תוניסיה, גרוזיה, רוסיה, בוכרה, הודו, רומניה, פולין, אתיופיה, דרום אפריקה ועוד. שכונות מגורים מודרניות נבנו בה, מוסדות חינוך מפוארים ותעשייה מפותחת.

לוד זכתה במיקום גיאוגרפי מעולה במרכז הארץ. נמל התעופה בן-גוריון הצמוד ללוד, מעניק לה את התואר "השער של המדינה".

 

   


תצלום אויר של העיר לוד, בקרבה מעולה לצירי תחבורה מרכזיים,

סמוך לתוואי כביש חוצה ישראל ובצומת הרכבות המרכזי של המדינה

כבר בעת העתיקה, הייתה לוד תחנה בדרך הים אשר היוותה את עורק התנועה העיקרי של ארץ ישראל. לעובדה זאת הייתה השפעה מכרעת על מעמדה ועל התפתחותה של העיר לוד, אשר נמצאה על תוואי של נתיבים מרכזיים. בדרכים הללו שהצטלבו בלוד, הילכו שיירות, אשר בעליהן התעכבו בעיר, סחרו בה ותרמו להתפתחותה הכלכלית בכל הזמנים.

מיקומה במרכז שפלת החוף, בצומת דרכים בין תל אביב לירושלים, ועתודות הקרקע הפנויות שבסביבתה, טומנות בחובן פוטנציאל פיתוח אדיר, מהיבטים שונים, פיזי, כלכלי ותעשייתי ומהווים יתרון עצום לתושביה, לאלפי המועסקים בה ולאורחים הבאים בשעריה. 12 דקות מתל-אביב, 30 דקות מירושלים, סמוך לרשת כבישים ארצית, כביש 1 (י"ם-ת"א), כביש 6 (חוצה ישראל) ועוד.


עיר בעדיפות לאומית

בשנת 2002 אישרה ממשלת ישראל תוכנית מיוחדת לשיקומה של העיר ולשיפור איכות החיים של תושביה. לוד זכתה להכרה של עיר בעדיפות לאומית הראויה לטיפול נקודתי ואולם התכנית הוקפאה בחלקה הגדול ולא יצאה אל הפועל.

בשנת 2007, עם מינוי הועדה הקרואה השנייה בתולדותיה של העיר, אושררו החלטות הממשלה וקיבלו תאוצה מחודשת. ואכן, צלילים מחודשים של פיתוח וקידמה, החלו להישמע בכל פינה. תהליך מואץ של תנופה החל בלוד: בניה והקמת מבני ציבור וחינוך, בתי ספר, גני ילדים, מועדוני נוער, מעונות יום, מתנ"ס, מרכז פיס, חטיבת ביניים, בתי כנסת, ריבוד כבישים בצירים עורקיים ובשכונות ותיקות, שיקום של כבישים ומדרכות, תחנת רכבת בגני אביב, עבודות פיתוח ותשתיות, החלפת קוי מים וסניקה, פארקים וריאות ירוקות, שיפוץ מוסדות, נקיון, פינוי פסולת והריסות ועוד.

 המסרים שהעירייה העבירה נעשו במקביל לעבודת מטה מאומצת מול כל משרדי הממשלה, הביאו לתוצאות מרשימות. על שולחן העירייה הונחו שורה של תוכניות בכל תחומי העשייה, המלוות כולן ע"י  משרדי הממשלה השונים, גופים, מוסדות וקרנות. לוד זוכה להיענות ולהבנה רבה בצורכי השעה, לפעול בדחיפות גבוהה ובנוהל מזורז כדי לממש את התוכניות שגובשו בתיאום עם משרדי הממשלה והגופים השונים.

 

160 מליון לשיקום העיר לוד

הממשלה אישרה תוכנית רב מערכתית להעצמה ופיתוח העיר לוד

בשנת 2010 אישרה ממשלת ישראל  אישרה תוכנית רב מערכתית שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו להעצמת ופיתוח העיר לוד, זאת לאור מצבה הייחודי של העיר ובהמשך להנחיית ראש הממשלה לגבש תוכנית פעולה בין משרדית לעיר. היקף התוכנית כ– 160 מליון שקלים

מטרת התוכנית לחזק את הביטחון והחוסן האישי של תושבי העיר, לפעול לחיזוק עצמאותה הכלכלית, ליצור תשתית לפיתוח ושדרוג העיר בתחומי החינוך, התיירות והתעסוקה, להתמודד עם תופעת הבניה הבלתי חוקית ולמשוך אליה אוכלוסיות חדשות

עפ"י ההחלטה תוכרז לוד כיישוב בעל עדיפות לאומית, ותופעל בה כאמור תוכנית ממשלתית ייחודית בהתאם לעקרונות המפורטים להלן:

לחזק את הביטחון האישי של תושבי העיר ולצורך כך, בין השאר, להפחית בשיעורים משמעותיים ולאורך זמן את הפשיעה בכלל, והפשיעה האלימה בפרט;

לשפר את כושר הביצוע של הרשות המקומית ולצורך כך, בין השאר, לעשות שימוש בשורה של כלים לחיזוק עצמאותה הכלכלית של העירייה ושדרת כח האדם בה;

להעצים את האוכלוסייה האזרחית בעיר ולצורך כך, בין השאר, לעשות שימוש בשורה של כלים לתמיכה ולחיזוק החוסן האישי והקהילתי של תושבי העיר ולמשיכת תושבים וקהילות אליה;

ליצור תשתית תכנונית לפיתוח העיר ולהתמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית.

התוכנית כוללת פעולות שונות במגוון תחומים- ביטחון, תחבורה, דיור, תכנון, שיכון ובנייה, רווחה, ספורט ועוד.

התוכנית כוללת:

אכיפה-  תוכנית לצמצום רמת הפשיעה והאלימות בעיר בהיקף של 10 מלש"ח לשנים 2010-2011, הכוללת איסוף הנשק הבלתי חוקי ותגבור פעילות המשטרה בעיר. כמו כן, תיכלל העיר לוד במודל "שיטור עירוני" וכן יפרסו בעיר רשת מצלמות ויוקם מוקד שליטה מרכזי. העיר לוד תיכלל בשלב הראשון של הפיילוט של התוכנית "מערכי שיטור ואכיפה עירוניים משולבים".

תכנון ובנייה- יוקצו 30 מליון ש"ח לשיקום תשתיות עירוניות בשכונות מרכז העיר ותופעל תוכנית לפיתוח תשתיות בשכונות קיימות, פריסת תשתיות, שדרוג שכונות לא מוסדרות ותגבור אכיפת הבנייה הבלתי חוקית. כך לדוגמא, יושקעו 7 מלש"ח להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בשכונת "פרדס שניר" ויסללו כבישים ותשתיות במטרה לשפר את איכות החיים בשכונה.

דיור – משרד השיכון ישווק 3,000 יחידות דיור לציבור הערבי בלוד ו-4,500 יחידות דיור לזוגות צעירים, אנשי כוחות הביטחון והמגזר החרדי. שר הבינוי והשיכון אמר בישיבת הממשלה, כי יינתנו תמריצים מיוחדים לאוכלוסיה צעירה לבוא לגור בלוד, למשל על ידי הוזלת הדיור החדש בעיר יחסית לערים שכנות, משום שאחרת הם לא יבואו ללוד במצבה הנוכחי.

תחבורה- יושקעו כ- 60 מלש"ח בפרויקטים שישפרו את הנגישות התחבורתית לעיר ואת הבטיחות בדרכים.
העצמת האוכלוסייה בעיר - מערך הרווחה יתוגבר ב-4 מלש"ח נוספים לשנה, וכן יוספו תקנים לעובדים סוציאליים ובהם תקנים ייעודיים לדוברי ערבית. 3 מלש"ח לחינוך בלתי פורמאלי בשכונות הערביות ו-10 מלש"ח להקמת מתקני ספורט בעיר.

כן יוקצו בשנים 2010-2011 סך של 10 מליון ₪ באמצעות המועצה להסדר ההימורים להקמת מתקני ספורט בעיר, ו-800 אלף ₪ ממשרד התרבות והספורט לפעילות תרבות בלוד.

במגזר הערבי תבוצע פעילות לקידום האוכלוסייה, בכלל זה פעילות בתחום החינוך הלא פורמאלי לרבות המתנ"סים.

על מינהל מקרקעי ישראל הוטל להשלים במהירות את הליכי התכנון והקצאת השטח המיועד לטובת הקמת מכללת "מורשת יעקב", שתהווה מקור משיכה לסטודנטים ולצעירים להתגורר בעיר.

העצמת העירייה - לשם העצמת הרשות המקומית נקבעו פעולות לחיזוק הרשות, כגון הכנת תוכנית אסטרטגית לעירייה שתתמקד ביצירת עוגנים כלכליים לפיתוח העיר והעצמת השדרה הניהולית בעירייה, בדגש על תחומי ההנדסה, התכנון, הרווחה והאכיפה.

התכנית עוד מפרטת טיפול בנושא שיקום המגזר הערבי, פיתוח שכונת גני אביב, פיתוח אזורי תעשייה ותעסוקה, תכנית תיירות לעיר העתיקה ועוד. כן נקבעו מנגנוני פיקוח ובקרה על יישום התכנית.

עם הגשת התוכנית ציין ראש הממשלה כי מדינת ישראל לא יכולה לתת לעיר לוד להמשיך להידרדר  "אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שהעיר תמשוך אליה עוד תושבים, זוגות צעירים ותיירים. המחויבות הראשונה של כל ממשלה לאזרחיה היא הביטחון. אני לא מוכן שלוד תהיה המערב הפרוע אנחנו מחויבים למנוע את התופעה הזאת. רק תוכנית כוללת תציל את העיר ואני בטוח ששילוב הפעולות שאנחנו עושים  בתחומי הכלכלה, הדיור, התשתיות, הרווחה והביטחון האישי הוא שילוב שיביא לשינוי בעיר".

ב סיום ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "קודם כל אנו מטפלים בביטחון האישי בלוד - כי שמירת החיים קודמת לאיכות החיים. יחד עם השר לביטחון פנים הנחיתי את כל הגורמים לזרז את המלחמה בפשיעה ובאלימות בלוד. הצעדים המיידיים בנושא זה יכללו רישות העיר במצלמות, הפעלת מוקד ממוחשב, הכנסת שיטור עירוני לשכונות ועוד"

"לגבי שדרוג איכות החיים בעיר – אישרנו היום תוכנית מעשית וממוקדת לתגבור לוד בכל התחומים – חינוך, דיור, תשתיות, כבישים, פיתוח אתרי תיירות ועוד. הממשלה תשקיע בסך הכול כ-160 מיליון שקלים, מתוכם כמאה מיליון מתקציבי המשרדים והיתר מהאוצר. אחד הדברים החשובים ביותר בהחלטה הזו, הוא הפיקוח והמעקב על ביצועה, ובנושא הזה חשוב להסביר".

"שאלתי את עצמי פעמים רבות בשבועות האחרונים, מדוע לא בוצעו בשטח החלטות קודמות שקיבלה ממשלת שרון לגבי העיר לוד? הרי לאריק היה רצון עז לשקם את העיר, היה לו אכפת מלוד. הפתרון שמצאנו לבעיה הנ"ל הוא מנגנון לפיקוח ומעקב אחר ביצוע ההחלטות שקיבלנו היום. פעם בחודש יתכנס הקבינט הכלכלי-חברתי, בראשות שר האוצר או בראשותי, ויקבל דיווח על התקדמות הטיפול בלוד. בכל מקרה שבו נגלה שאחד ממשרדי הממשלה לא מעביר את התקציב שעליו התחייב, יהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה מוסמך להעביר את הכסף ללוד ולחייב את המשרד הרלוונטי. מנגנון זה יגרום לכל הגורמים הממשלתיים להירתם לטובת לוד, כי מי שלא יעשה זאת ממילא יאבד את הכסף".

 

בשנת 2011 , עם סיום תפקידו של אילן הררי, החלה בכהונתה ועדה ממונה בראשותו של מאיר ניצן.

 

שר הפנים אלי ישי ציין בדבריו כי היה זה טבעי ומתבקש לאחר תרומתו הברוכה של יו"ר הוועדה הקרואה היוצא אילן הררי, למנות איש עתיר ניסיון כהמשך ישיר לתפקיד. "מי שהוביל את העיר ראשון לציון למעלה מחצי יובל להיות העיר הרביעית במדינת שיראל  נקרא לדגל ובעז"ה ימשיך את השינוי שהחל בו אילן הררי ויוביל את העיר לוד להיות עיר ואם המסמלת דו קיום בין אוכלוסיות שונות, מקום מתפתח לדור העתיד ומקור לגאווה", אמר השר.

 

באוקטובר 2013, לאחר מערכת בחירות סוערת אך דמוקרטית, נבחר עו"ד יאיר רביבו כראש העיר ה-11 של העיר לוד (כראש עיר נבחר, מלבד 3 יו"ר ועדות ממונות שכיהנו בעיר).

יאיר רביבו, 38, נשוי ליקירה ואב ל-3 ילדים, תושב שכונת גני יער בלוד. רביבו נולד בלוד והתחנך בביה"ס "הבנים" ובהמשך בתיכון "רמלה לוד". באקדמיה הצליח באופן יוצא דופן להשיג 3 תארים ב-4 שנים כשאת כולם הוא סיים בהצטיינות ובתואר מצטיין דיקן הפקולטה. הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים ותואר ראשון בערבית ומדעי המדינה, במהלך לימודיו נבחר לכהן כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בר אילן. בעברו שימש יאיר כמנכ"ל וגזבר של המועצה המקומית ירוחם וב-6 השנים שקדמו למינויו כמנכ"ל העירייה, שימש כמנהל רשת המתנ"סים בעיר, אותה שיקם בהצלחה לאחר קריסת הרשת הארצית.

באפריל 2011 מונה עו"ד יאיר רביבו ע"י מאיר ניצן לתפקיד מנכ''ל עיריית לוד. בתקופת כהונתו כמנכ"ל עיריית לוד, הוביל עו"ד רביבו פרויקטים רבים בתחום הפיתוח, התשתיות, הביטחון האישי, התרבות והחינוך, ויצר קשרים הדוקים עם שרי הממשלה ומשרדי הממשלה השונים.

יחד עם ניצן הוביל רביבו שינויים והישגים בהם הבראת העירייה מבחינה תקציבית תוך הפיכתה מעירייה גירעונית לעירייה בעלת איתנות פיננסית עם עודף תקציבי מצטבר לאחר השקעה של כ- 14.5 מליון ש"ח בשיפור תשתיות ובניית מוסדות ציבור כמו מתנ"ס גני-אביב.

בין המהלכים הבולטים שהוביל יאיר בלוד, ניתן לציין את הבאת בית המשפט המחוזי בלוד, שיקום והקמת פארקים מודרניים וחדשניים ברחבי העיר, ופעילות רחבת היקף בתחום המיחזור ושיפור חזות העיר. במהלך שנים אלה, היה יאיר שותף בכיר להקמת כפרי הסטודנטים בלוד, סייע בהרחבת האחיזה הסטודנטיאלית בעיר ובקידום קהילות צעירים וסטודנטים שמהווים חיזוק משמעותי לקהילה המתגוררת בלוד, כמו גם בקידום הקמת מרכז צעירים לבני 18-35 הנותן מענה והכוונה בתחום ההשכלה, התעסוקה והמעורבות הקהילתית.

בתחום החינוך היה יאיר שותף בכיר ליישום תכנית אב לחינוך שבין הישגיה הבולטים: ארגונה מחדש של מערכת החינוך תוך האחדת המבנה הארגוני בכל אחד מזרמי החינוך, העברת התיכונים בעיר לרשתות חינוך מובילות במדינת ישראל שהביאה לעלייה מתמדת בשלוש השנים האחרונות, של כ-10% באחוז הזכאים לבגרות, מ-35.4% בתש"ע ל- 44.97% בתשע"ב, כמו גם עלייה מתמדת בציוני המיצ"ב בבתי הספר היסודיים.

אט אט ביסס את מעמדו בזירה הציבורית כאדם ערכי, משכיל, ישר ומקצועי, בעל כישורי מנהיגות, ניסיון ויכולת חשיבה. חרף צניעותו, ניחן יאיר במרפקנות ובנחישות כמי שיודע להגדיר באופן ברור ומוחשי את מטרותיו, להכריע ולקבל החלטות קשות באומץ רב על אף הסיכון, ומעל לעל לשמש דוגמא אישית. יכולתו של יאיר להיות קשוב לאנשים כמו גם יכולתו לאחד ולקרב לבבות בין כל גווני האוכלוסייה בעיר, היוו ככל הנראה את הסיבות העיקריות לאימון הרב לה זכה מצד הבוחרים הלודאים.

אין ספק כי עיני תושבי לוד נשואות היום בתקווה לעברו של עו"ד יאיר רביבו, כמי שינהיג את העיר בשנים הבאות ויוביל אותה למסלול של המראה, לפעילות חינוכית, לפעילות ערכית, למשימות חדשות ולהמשך פיתוחה, קידומה ושיקום תדמיתה.

"לוד מתעוררת לבוקר חדש!" אמר יאיר רביבו, "בוקר של איחוד, אהבה, עשייה ותחושת ניצחון. אני אוהב את כולם, את אלו שהצביעו עבורי ואת אלו שלא. אני מודה לכל התושבים שיצאו להצביע והשתתפו בהליך הדמוקרטי החשוב הזה. אני כאן בשבילכם ומבקש מכולם, להתנהג בכבוד, באחדות ובחמלה. מעתה אני ראש העיר של כל תושבי לוד, יהודים ושאינם יהודים, דתיים ושאינם דתיים, חובשי כיפות סרוגות או כיפות שחורות, ואני מושיט יד לכל הסיעות להצטרף אליי כי יש לנו עיר לנהל בחמש שנים הקרובות. אוהב את כולם"!  

 

 

 




קידום אתרים
בניית אתרים: תבונה-מילניום