לוד זה הבית שלי
"גלעד לזכרם"
"פסג"ה"
"שורשים"



 לוד הלב הפועם של ארץ-ישראל

פיתוח התיירות כמנוף לשינוי התדמית בעיר 

אחת הדרכים לשווק את לוד מחוצה לה היא באמצעות אתרי התיירות הרבים בהם משופעת העיר, בהם רצפת הפסיפס הנדירה שנחשפה בחודש יוני 1996, תוך כדי עבודות להרחבת כביש ברחוב החלוץ בעיר העתיקה. חשיפת הפסיפס עוררה עניין רב בקרב הציבור הרחב, שהגיע בהמוניו לחזות בתגלית, והנושא זכה לסיקור נרחב בתקשורת בארץ ובחו"ל.

יופייה, גודלה, נדירותה והימצאותה במרכז הארץ, הם המקור וההשראה להקמת מוזיאון הפסיפס בלוד. ללא ספק, הערך ההיסטורי-ארכיאולוגי של הממצא בלב לבה של העיר לוד הוא אדיר, ועשוי להיות אחת הפנינות הארכיאולוגיות – האטרקטיביות במפת הארכיאולוגיה הלאומית.


עיריית לוד רואה בפיתוח התיירותי, מנוף דרמטי לשינוי התדמית של העיר לוד בעיני תושביה, בעיני אזרחי המדינה וכמובן בקרב התיירים הרבים אשר נוחתים בשדה התעופה, דקות אחדות מהעיר.




דו-קיום על מסלול התיירות

לוד הינה בעלת עבר היסטורי עשיר והמעוגן בממצאים החל מתקופת האבן, התקופה הכלקוליתית, הברונזה הקדומה ועד ימינו

לוד הייתה פאר מישור החוף של ארץ ישראל בתקופת המקרא ולאחריה. העיר משופעת באתרי תיירות רבים, שרובם מרוכזים בתחומי העיר העתיקה: "פארק השלום", האתר שבו מרוכזים המקומות הקדושים לשלושת הדתות והאתרים המשקפים את תולדות לוד, הכוללים את בית הכנסת "שער השמים", מסגד "אל עומרי" ברח' גולומב שנבנה בשנת 1268 בפקודת הסולטאן הממלוכי בייברס ונקרא ע"ש החליף השני – עומר אבן אל חטאב, כנסיית "סנט ג'ורג'", כנסיה יוונית אורתודוקסית שהוקמה בשנת 1870 ברח' גולומב בצמוד למסגד, "פסל השלום" של האומן יגאל תומרקין – נחנך בשנת תשל"ז (1977), בתי בד מהתקופה העותומאנית ובהם מכבשים, מתקנים לפריכת הזיתים, חדרי בריכות ואגפים לייצור שמן, שומשומין וטחינה, שרידי "חאן אל חילו" מהתקופה הממלוכית והעותומאנית, "גשר ג'ינדאס" – גשר לוד מהתקופה הממלוכית על כביש לוד-נתב"ג, נבנה ב- 1273, ו"הסביל" ברח' החשמונאים, מתקן שסיפק מים לשתייה.


אתרים נוספים ממוקמים במרכז העיר, בהם "באר השלום", הבאר ממוקמת בצידי רח' שדרות ירושלים, המבנה בנוי אבני גזית שוות גודל ומקורה בכיפה המקנה למבנה צביון ייחודי, "עץ השיקמה של הנרייטה סאלד", עץ השקמה העתיק הצומח מנגד ל"באר השלום", בצלו נהגה הנרייטה סאלד לנוח בדרכה מירושלים לבקר את חניכי עליית הנוער, תחנת הרכבת העותומאנית – "תחנת א-ליד", על מסילת הברזל שנחנכה בשנת 1892 וקישרה בין יפו לירושלים – כיום בניין המוקד העירוני במדרחוב גרטבול, מגדל המים בכצנלסון שנבנה במחצית שנות השלושים על ידי עיריית לוד, וכן אתרים שבהם מומלץ לבקר, מכון הברמן בשד' דוד המלך 20, מכון למחקרי ספרות הממוקם סמוך לספרייה העירונית "לדורות" הכולל את המרכז לחקר גנזי המזרח ומוזיאון, מפעל "אלמז" לעבודות טקסטיל ורקמה אותנטיים אתיופיים ועוד.

גולת הכותרת של הממצאים בלוד טמון ברצפת הפסיפס שנחשפה בחודש יוני 1996, תוך כדי עבודות להרחבת כביש ברחוב החלוץ, במהלכן נעשו חפירות הצלה ע"י רשות העתיקות. חשיפת הפסיפס עוררה עניין רב בקרב הציבור הרחב, שהגיע בהמוניו לחזות בתגלית, והנושא זכה לסיקור נרחב בתקשורת בארץ ובחו"ל.

הפסיפס בלוד, מהמפוארים ביותר שהתגלו בישראל, בגודל 10 X 18 מ', נשתמר בצורה מדהימה, מתוארך לסוף המאה השלישית ותחילת המאה הרביעית לספירה. פסיפס זה הוא מהפסיפסים הבודדים שהשתמרו בארץ מתקופה זו, והוא גם השלם והשמור ביותר הידוע עד כה בארץ. ממצא תיירותי זה, המרשים ביותר בתחומי העיר, מעיד על חשיבותה ועושרה של העיר בתקופה הרומית. כיום, הפסיפס מכוסה והעירייה בוחנת מקורות מימון, להקמת מוזיאון ואתר תיירות להצגת הפסיפס וממצאים ארכיאולוגיים נוספים שנמצאו בתחומי העיר, כחלק מטיפוח מסלול תיירות לשלושת הדתות.

 

רצפת הפסיפס הנדירה שהשתמרה בשלמותה



קטע נוסף מרצפת הפסיפס

 





רחוב בעיר העתיקה





מתחם שלושת הדתות הכולל את כנסיית סנט ג'ורג', מסגד אל עומרי ובית כנסת שערי שמיים

מעבר לכך, ובחשיבות שאינה נופלת מהמימד ההיסטורי, קיים ערך חינוכי מהותי לגילוי זה, היותו ממצא ומוקד המלמד על שיעור עוצמתה של התרבות הרומית, וכמקור ללמידה היסטורית חווייתית וערכית לילדים – תלמידים שביקרו באתר זה.


בתכנון, חיבור האתר למנזר סנט-ג'ורג' בשביל המקשר והכבישים, שקיימים זה מכבר, במטרה להגדיל את סיכוייה של לוד לעלות על מפת התיירות הארצית בשני מותגים, האחד הקיים סביב הפולחן הקדום של סנט-ג'ורג' והשני החדש – מוזיאון לאמנות הפסיפס בישראל על בסיס רצפת הפסיפס שנתגלתה ורצפות נוספות שקיימות בקרבתה.

קהלי היעד הצפויים לצרוך שירות זה הם מגוונים ועיקרם תלמידי בתי-ספר, תיירות פנים משפחתית, תיירות חוץ, עולי רגל למנזר סנט-ג'ורג', אוכלוסיות האזור ההולכות וגדלות, אוכלוסיית איזור המרכז בכלל ואוכלוסיות מכל רחבי הארץ, כל השנה כולל סופי שבוע וחגים. אחזקה נכונה, טיפול מקצועי, שיווק קבוע ופרסומים יבטיחו כניסתם של מאות אלפי מבקרים בשנה.

מגוון של פעילויות בנושא הפסיפס אבן וזכוכית לקהלי מבקרים מגוונים יבטיחו כי מוזיאון הפסיפס בלוד יהיה מרגע תפעולו הראשון אתר פעיל שיפקד ע"י תלמידים ובני משפחותיהם פעמים רבות.

התיירים שמבקרים בלוד בכנסיית סנט-ג'ורג', חלקם בביקורים חוזרים, ישמחו לפקוד את מוזיאון הפסיפס שיהיו בו כתוביות בלשונם וכך תעיד רצפת הפסיפס על ערכה ועוצמתה התרבותית בימי רומא האימפריאליסטית. 




קידום אתרים
בניית אתרים: תבונה-מילניום