לוד זה הבית שלי
"גלעד לזכרם"
"פסג"ה"
"שורשים"



לוד-פאר מישור החוף של ארץ ישראל

ההיסטוריה והארכיאולוגיה של העיר לוד

ממצאים ארכיאולוגיים מעידים כי לוד נוסדה לפני כ-8,000 שנה (בתקופה הניאוליתית) בסמוך לאפיק נחל איילון. בחפירות הארכיאולוגיות נחשפו בתי חומר ואף קברים בהם הוטמנו תושבי האתר. מאז היווסדה, לוד הייתה מיושבת בכל התקופות ההיסטוריות של ארץ-ישראל וככל הידוע זו העיר היחידה בארץ-ישראל ששמרה על יציבות יישובית כה מרשימה. אפילו ירושלים, קיסריה ועכו ננטשו בתקופות מסוימות בעת שלוד נותרה על כנה.

 

לוד נכנסה לדפי ההיסטוריה כבר בימי הפרעה המצרי הנודע, תחותמס ה-3, אשר עבר בלוד בדרכו להכניע ברית של ערי כנען וסוריה סמוך לעיר מגידו. התעודות המצריות מלמדות שלוד הייתה נקודה חשובה על אם "דרך הים", היא ה"אוטוסטרדה" הקדומה החשובה ביותר במזרח הקדום.

החל מהתקופה הפרסית הפכה לוד למרכז חשוב לקהילה היהודית. לימים בתקופת המשנה והתלמוד היה בלוד מרכז ראשון בחשיבותו של יצירה רוחנית וספרותית ורבים מגדולי הרבנים חיו בעיר ויצרו בה. גם רבי יהודה הנשיא, אשר היה מזוהה עם ציפורי שבגליל, הרבה לבקר בלוד ופעל בה.

בתקופה הרומית, בעת שהארץ נוהלה על ידי האימפריה האדירה, זיהו השליטים את לוד כצומת דרכים מרכזי בארץ ישראל. שבע דרכים אימפריאליות חיברו את לוד עם כל המרכזים החשובים של הארץ ובכך הרומים הפכו את העיר לליבה הפועם של ארץ-ישראל. לוד נקראה באותם ימים “DIOSPOLIS” "עיר האלוהים" וכיאה לעיר האלוהים נבנו בה מקדשים מפוארים והיא הפכה לעיר מפוארת אשר לא נפלה בפארה מקיסריה, מבית שאן ומערים רומיות אחרות. בחפירות בעיר נחשפו וילות רומיות מפוארות ובהן רצפות פסיפס, רהיטי שיש, מטבעות זהב ותכשיטים. גולת הכותרת של הממצאים בני התקופה היא רצפת הפסיפס שנחשפה בוילה רומית מן המאה הרביעית לספירה, בשכונה הנקראת כיום נווה-ירק. רצפת הפסיפס מציגה ספינות מפוארות וחיות ים ויתכן שהדבר מלמד כי בעל הווילה המפוארת היה יורד ים ולכן בחר בסצנות אלה בכדי לפאר את טרקלין ביתו.

 רצפת הפסיפס המפוארת של העיר לוד נחשפה בשנת 1996 והיא ללא ספק המרשימה ביותר מבין הרצפות בארץ-ישראל ומהמרשימות בעולם העתיק כולו.

 

בלוד נולד וחיי ג'ורג', אשר היה לימים קצין בצבא הרומי. ג'ורג' בחר להפיץ את הנצרות ברחבי העולם בימים בהם הפצת הנצרות נתפסה כעברה ובעיקר הייתה אסורה על חיילי הצבא. אגדות רבות מספרות כי באחד ממסעותיו נתקל ג'ורג' בדרקון מאיים, נלחם בו וגבר עליו. סצנת המאבק בין ג'ורג' הקדוש לדרקון הפכה לאחת מהחשובות באומנות הנוצרית בעולם כולו.

 

 

 


הסביל ברח' החשמונאים בעיר



ג'ורג' הקדוש נאבק בדרקון



גשר ג'ינדס

בשל פעילותו המיסיונרית הוצא ג'ורג' להורג ע ידי שלטונות הצבא הרומי והפך למרטיר, שכינויו בעולם הנוצרי הרחב ג'ורג' הקדוש. לאחר שנים רבות הובאו עצמותיו לקבורה בלוד וניתן עד היום לבקר בקברו אשר בקריפטה התת-קרקעית של הכנסייה היוונית האורתודוקסית בעיר.

בתקופה הביזנטית הוחלט לשנות את שמה של העיר לוד לגאורגיופוליס, עירו של ג'ורג'. אז הוקמו בעיר כנסיות גדולות ומפוארות. 

במאה ה-7 כבשו המוסלמים את הארץ. השליטים המוסלמים קבעו את לוד כבירה אזרחית של ג'ונד פלסטין (מחוז פלסטין) זאת לאחר שהכירו במרכזיותה של העיר ובהיותה לב העורקים של הארץ. רק לאחר כ-80 שנה ייסדו המוסלמים את רמלה השכנה, אשר נבנתה במיוחד בכדי לשמש כבירה במקום לוד, אשר הייתה מזוהה מידי לטעמם עם התרבות הרומית-ביזנטית.

 

כשהצלבנים כבשו את ארץ-ישראל הם ידעו היטב על עירו של ג'ורג' ולכן הקימו בלוד קתדרלה מפוארת אשר כל שנותר ממנה הוא אפסיס ואומנות אחדות ששולבו לימים בכנסייה היוונית.

הממלוכים דחקו את הצלבנים מארץ ישראל במאה ה-13 והשתלטו על לוד. הם הקימו בעיר את מסגד אל-עומרי ובנו את גשר ג'ינדאס מעל נחל האיילון, מצפון לעיר. גשר ג'ינדאס העומד על כנו עד היום, הוא מהגשרים העתיקים המרשימים בארץ ישראל.

בתקופה העות'מנית הפכה לוד לעיירה מרכזית באגן נחל האיילון ולמרכז חשוב לתעשיית שמן הזיתים ומוצריו. בפארק השלום בעיר נותרו כמה מבני אבן מפוארים אשר שימשו עד לפני כ-60 שנה לייצור השמן ומוצריו. בעיר נבנה חאן יפה (חאן ח'ילו), מסגדים אחדים ובתי אבן יפים ששרדו בחלקם עד ימינו.

 

כשהבריטים כבשו את הארץ הם השכילו להבין (כקודמיהם הרומים) שלוד היא הצומת המרכזי והטבעי של ארץ ישראל. לפיכך החליטו להקים בעיר את תחנת הרכבת המרכזית, בין קהיר בדרום לדמשק בצפון. מצפון לעיר הקימו הבריטים את שדה התעופה הבינלאומי של הארץ אשר נקרא שדה לוד, עד למותו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון.
 



קידום אתרים
בניית אתרים: תבונה-מילניום