הודעות הדובר
"גלעד לזכרם"
"פסג"ה"
"שורשים"




הודעות הדובר

ממריאים: הגיע הזמן להשליך לפח את הדעות הקדומות על לוד
חדשות

ממריאים: הגיע הזמן להשליך לפח את הדעות הקדומות על לוד

הנה כמה כותרות חיוביות על העיר: יש איכות חיים, יש חינוך, יש השקעה בתשתיות, ולכן יש גם תכנון להכפיל את מספר התושבים. בקיצור, מדובר בעיר חדשה. כך, בציטוט מדויק ממוסף סוף שבוע של מעריב, בכתבה מפרגנת לעיר לוד ולשיתוף הפעולה עם מפעל הפיס שפרסם יהונתן פורת ביום שישי שעבר - 1.9.17. לא נגענו.

בתמונה: צילום כותרת הכתבה ממוסף מעריב בסוף השבוע מיום 1.9.17

 

במשך שנים הייתה לוד הבת החורגת של מרכז הארץ האופנתי. אומנם היא נמצאת דקות נסיעה ספורות מההמולה והטרנדיות התל אביבית, אבל היה רושם שיש פה מרחק של שנות אור. זה קרה בעיקר בשל אוכלוסיות מוחלשות והגירה לטובת מודיעין ושֹֹהם, שהציבו לא מעט פיתויים בפני הזוגות הצעירים.

לא עוד. לפני ארבע שנים, אחרי תקופה ארוכה שבה העיר נוהלה על ידי ועדות קרואות שניסו לבלום את ההידרדרות, הגיע ראש עיר חדש, מקומי, עו"ד יאיר רביבו. את הנעימה החדשה אפשר לחוש מיד בכניסה.

"לוד היא עיר עם תיעוד של 5,500 שנים בהיסטוריה היהודית", אומר בגאווה ראש העיר. "היא יושבת על אם הדרך בין ירושלים לתל אביב, סמוכה לשדה התעופה הבינלאומי. זהו מקום אסטרטגי. אז נכון שברבע המאה האחרון היא הייתה בתקופה פחות טובה, אבל אני בהחלט חש את הרוח שנושבת: סיוע ממשלתי ואמון התושבים. אני מאמין שתוך פרק זמן של חמש עד עשר שנים לוד תהיה עיר מיוחדת. היא תדע למשוך תיירים, סטודנטים וזוגות צעירים שירצו ליהנות ממקום במרכז הארץ, אבל בלי הפקקים של גוש דן".

רביבו לא מפריח סיסמאות באוויר. לפני מספר חודשים נחתם הסכם גג ענק בין הממשלה לעיריית לוד. הוחלט שיושקעו במקום 6.9 מיליארד שקל. יותר מ–17 אלף יחידות דיור - העיר כמעט תכפיל את מספר תושביה, מ–80 אלף היום עד 150 אלף. יוקמו בה מתנ"סים חדשים, ספריות, מגרשי ספורט. פארקים יפותחו וייסללו כבישים ראשיים.

 "זה לא רק סימון מטרה, זה מתן האמצעים למימושה", אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו במעמד חתימת ההסכם. "הסכם הגג מבטיח שלא יהיה פער בתשתיות. המדינה מתחייבת צעד בצעד, לצד מבני הדיור, לתת את התשתיות הנדרשות, ואז אין פקק, והעסק זז ורץ. מה שאתם רואים היום זו מהפכה בלוד שהולכת להיות עיר ואם בלבה של מדינת ישראל".

מפעל הפיס, גם בתקופות הקשות

ראש העיר רביבו יודע שלפרויקט כזה הוא יזדקק לא רק לעזרת הממשלה. כבר שנים, עוד מאז שניהל את רשת המתנ"סים בלוד, הוא מכיר את תרומתו העצומה של מפעל הפיס. "מפעל הפיס עמד לצדנו גם בתקופות הקשות", מספר רביבו. "הוא היום אחד הגופים הקהילתיים הראשיים במדינה, ויודע לזהות את הקשיים של הרשויות. הוא מממן להן פרויקטים חשובים ונותן מענה למצוקות. מלגות לסטודנטים, אירועי תרבות. דברים שלא נכנסים לקריטריונים הממשלתיים. מפעל הפיס נמצא אתנו כל הזמן, ובשנים האחרונות הוא מאוד יצירתי".

מה זאת אומרת יצירתי?

לעיר כמו לוד מגיעה ממנו הקצאה של כ־5 מיליון שקל בשנה. אני, לדוגמה, רוצה לבנות בריכה או סקייט–פארק. אין לי יכולת לגייס את התקציב הזה בעצמי וזה לא נמצא בתקציב שהמדינה מכירה בו. בא מפעל הפיס, מאפשר להקדים הקצאות לשנים הבאות ונותן את הדחיפה. זה מה שעשינו".

עו"ד רביבו לא שוכח איך לפני שש שנים מפעל הפיס סייע לבנות את כפר הסטודנטים הראשון בעיר. הסטודנטים באים מבחוץ, גרים במקום ומסייעים לו. חלפו השנים ומתברר שהעזרה השתלמה. "מבחינתי, זה אחד הדברים הכי מרגשים", רביבו מספר. “אנחנו פותחים עכשיו גן ראשון לילדים של הסטודנטים הראשונים, שהגיעו ב–2011. יש פה איזה רצף: סטודנטים הגיעו, הכירו, נשארו, התחתנו, קבעו את משכנם בלוד ויש להם היום ילדים שנכנסים לגן עירייה. זו אוכלוסייה צעירה, חילונית, וזה רק חלק מהמגמות שלוד עוברת".

רביבו יודע שהוא צריך לעבוד הרבה כדי למתג את לוד מחדש, להשכיח את השנים הרעות ואת הדעות הקדומות. "זו עבודה קשה ואיטית", הוא מודה. "אתה יכול לעשות אלף דברים נכונים ואז צעד אחד שלילי, כתבה או אירוע פלילי, יכולים למוסס הכל. אנחנו לא מתייאשים. עובדתית, יש היום יותר כותרות חיוביות על לוד מאשר שליליות. אנחנו צריכים לנצל את מיקום העיר. עד היום היא לא הייתה במפת הביקושים לאוכלוסייה צעירה, אבל לא עוד. מחירי הדירות כאן זולים יותר, יש חינוך טוב, תרבות טובה, נגישות תחבורתית לאזורי התעסוקה. אנחנו פריפריה במרכז הארץ. אין סיבה שלוד לא תנצל את יתרונותיה".

בעיר המעורבת, בשכונת הרכבת שהייתה במשך שנים מקום נחשל שנדחק דרך קבע לשוליים, נבנה מרכז קהילתי חדש, בשיתוף מפעל הפיס. הוא מושך את בני המקום, מוציא אותם מהרחוב הקשה. "זו שכונה שהייתה ידועה לשמצה ובמשך שנים לא היה בה דבר חדש", מספר ראש העיר. "הקמנו את המתנ"ס בשיתוף פעולה עם מפעל הפיס, הטוטו והעירייה, סדר גודל של 15 מיליון שקל. שכונה ערבית שלא חלמה שיהיה לה מקום כזה והיום קיבלה את אחד המתנ"סים היותר יפים ומטופחים".

רביבו: הכל חוזר אלינו

רביבו מספר שיו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל' עוזי דיין, היה בלוד לפחות עשר פעמים במהלך הקדנציה, בא לראות איך ניתן לעזור. "עוזי ידיד ותיק של העיר ואישי שלי", אומר רביבו. “חשוב לזכור שהדוד שלו, משה דיין, היה ממשחררי לוד במבצע דני, אז אולי יש לו גם סנטימנטים לעיר. בלי קשר, תמיד חשבתי שמפעל הפיס חשוב לנו. אם לא מפעל הפיס, מאיפה יגיעו כל המיליארדים שניתנים לנו לסיוע? יש פה מתכונת שעובדת בכל העולם, מערכת הימורים ציבורית וחוקית, ורוב האנשים הנורמטיביים יודעים להציב לעצמם גבולות. מהיום שהשתחררתי מצה"ל אני מנוי למפעל הפיס. מחצית מחיי. לא זוכר שזכיתי ביותר מ–60 שקל, אבל מבחינתי זו תרומה. הרי הכסף חוזר לילדים ולקהילה".

עבודה רבה מצפה בשנים הקרובות לקברניטי העיר אם הם רוצים לעמוד בתוכניות השאפתניות, אבל רביבו לא מפחד. "במשך שנים לוד הייתה בקיבעון", הוא אומר. “ניהול של ועדות קרואות שניסו לראות איך מאזנים עיר שנכנסה לגירעון. לפני ארבע שנים יצאנו לדרך חדשה. נבחרה הנהגה חדשה וצעירה בראשותי, ואנחנו מזניקים את המקום קדימה, גם בצד הארגוני וגם בצד הכספי. העיר מקבלת היום פרסים על ניהול תקין, היא מאוזנת וללא גירעון. הפכנו את לוד לעיר שתושביה גאים בה, לא זו שמככבת עם כותרות שליליות".

 



קידום אתרים
בניית אתרים: תבונה-מילניום