הודעות הדובר
"גלעד לזכרם"
"פסג"ה"
"שורשים"




הודעות הדובר

"מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי" יצא לדרך
חדשות

"מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד
ע"ש שלבי וייט ולאון לוי" יצא לדרך

הקמת המרכז להצגת הפסיפסים -מהמרהיבים שנמצאו בארץ, מתבצעת בשיתוף פעולה של קרן לאון לוי ושלבי וייט, עיריית לוד ורשות העתיקות. מדובר בפרויקט ייחודי שיציג את הממצא הארכיאולוגי ברמה העולמית באתרו, בתוך מבנה מודרני.

 

בטקס הנחת אבל הפינה, ראש העיר יאיר רביבו, התורמת שלבי וויט, ומנהל רשות העתיקות ישראל חסון. צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות

חזית הדמיית המרכז: אדריכל עמית נמליך, באדיבות רשות העתיקות

מבט מהצד: אדריכל עמית נמליך, באדיבות רשות העתיקות

אבן הפינה של "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי" הונחה היום (ה' 19.10) בטקס חגיגי בהשתתפות ראש עיריית לוד עו"ד יאיר רביבו, מנהל רשות העתיקות ישראל חסון והתורמת להקמת המרכז, גב' שלבי וייט.

פסיפס לוד הנודע, אשר הוצג עד כה בפני מאות אלפי מבקרים במוזיאונים החשובים בעולם דוגמת המטרופוליטן, הלובר והארמיטז', הוא מהמרהיבים והשלמים שנחשפו בעולם. הפסיפס התגלה במפתיע בשנת 1996 על ידי מרים אבישר מרשות העתיקות, כחלק מחפירה שמטרתה היתה הצלת ממצאים ארכיאולוגיים לפני הרחבת רחוב החלוץ בעיר, כפי שתכננה העירייה. הוא תוארך לתקופה הרומית (סוף המאה ה-3 או תחילת המאה ה-4 לספירה). בהיעדר תקציב לשימור ופיתוח האתר לתצוגה, כוסה הפסיפס בתום החפירה. זאת, עד שבשנת  2009  מצאה רשות העתיקות - בנדיבותה של קרן לאון לוי ושלבי וייט, תקציב לחשיפתו המחודשת והוצאתו לצורך שימור, ולבסוף - להחזרתו לאתר במסגרת "מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי".

הפסיפס, היוצא דופן באיכות בנייתו, בתכניו ובמצב השתמרותו, שימש למעשה כרצפת אולם הטרקלין של וילה, שהייתה חלק משכונה של בתי אמידים שעמדה בלוד בתקופות הרומית והביזנטית. אורכו כ-17 מ' ורוחבו כ-9 מ', והוא מורכב משטיחים צבעוניים שמתוארים בהם בפירוט יונקים, ציפורים, דגים, מיני צמחים ואף כלי שיט. עיצוב הפסיפס מושפע מפסיפסי צפון אפריקה. מעניין לציין, שבניגוד לפסיפסים אחרים מהתקופה, לא מופיעים בו תיאורים של בני אדם. דרומית לפסיפס זה נמצא פסיפס צבעוני נוסף שהיה חלק ממבנה הוילה, ואף הוא ישולב במבנה המוזיאון.

מיקום האתר המרכזי כמנוף לקידום תיירות לוד: אתר הפסיפס נמצא בצפון מזרח העיר לוד, סמוך לכניסה מצומת גינתון. לצומת זה גישה נוחה משדה התעופה בן גוריון ומשניים מהכבישים הראשיים בארץ: כביש מספר אחת המקשר בין תל-אביב לירושלים וכביש מספר שש המחבר בין צפון הארץ לדרומה. מיקום האתר - בסמוך לצירי תנועה ארציים, מאפשר רמת נגישות גבוהה ואת הפיכתו לאתר בעל עניין כלל ארצי. מיקומו יאפשר לקשור אותו למסלול תיירותי, שיכלול מספר אתרים היסטוריים בעיר.

הפסיפס יוצג באתרו לקהל הרחב בכלל ולתושבי לוד בפרט. מטרת המרכז- לאפשר לקהל המבקרים לראות ולחוות את הפסיפס מזוויות שונות ולהתרשם מיופיו הייחודי. המרכז יבקש לחבר את התושבים למורשת התרבותית החשובה של עירם, ושהפסיפס ייצג את המגוון התרבותי. 

ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו: "אחרי כ-21 שנה, הגענו ליום הגדול שבו אנו מניחים את אבן הפינה ל"מרכז ארכיאולוגי פסיפס לוד ע"ש שלבי וייט ולאון לוי", מוקד לגאווה מקומית וחיבור להיסטוריה רבת השנים של העיר לוד - העתיקה בעולם! בקרוב מאוד, החלום שלנו בעיר אשר כולה פסיפס של תרבויות, יתגשם לנגד עיננו כאשר ייחנך בלוד אחד המוזיאונים החשובים, שיציב את לוד במפת התיירות העולמית. נאפשר למבקרים מכל הארץ והעולם לראות את האוצר המדהים הזה כאן בלוד. המרכז החדש יהווה חזית מכובדת ונקודת כניסה מרשימה לעיר, ויחבר את המבקרים למסלול תיירותי שיכלול אתרים היסטוריים מרהיבים שאנו משקמים במסגרת פיתוח העיר העתיקה, בהם חאן אל ח'ילו, בית הקשתות, השוק העירוני המפורסם שלנו, וכן מוזיאון התנאים ובית עירייה חדש שאנו מקימים.  בשם תושבי העיר אני שמח למסור את תודתי לתורמת היקרה גב' שלבי וייט, ולמנהל לרשות העתיקות ולכל הצוות המקצועי על השותפות.  לוד העתיקה מתחדשת" !

לדברי התורמת גב' שלבי וייט, "מוזיאון לוד יהיה הגשמת חלום, שנולד כשבעלי לאון לוי ואני ראינו לראשונה את הפסיפס המרהיב, לפני 20 שנה. היוזמה הזו לא הייתה יכולה לצאת לפועל ללא התמיכה החזקה של קהילת לוד ורשות העתיקות.

לדברי מנהל רשות העתיקות ישראל חסון, "לאחר 20 שנות התמדה של רשות העתיקות יחד עם שותפה נחושה ונאמנה, אשר בעיני היא ידידת הארכיאולוגיה הישראלית, הגב' שלבי וייט, זכינו למפגש עם הנהגה עירונית ראויה ומחויבת בלוד, ואני שמח שנזכה את אזרחי העולם והעולם ליהנות מהנכס התרבותי שהמתין לנו 2000 שנה בסבלנות על מנת שניתן לו את הכבוד הראוי. רשות העתיקות הביאה לביטוי בפרויקט זה את כל מגוון יכולותיה המקצועיות, החל מהפיקוח דרך ביצוע חפירה ארכיאולוגית זהירה, אחראית ומקצועית, וכלה ברמת שימור מהגבוהות בעולם, ועל כך יבורכו עובדיה".



קידום אתרים
בניית אתרים: תבונה-מילניום