מכישלון למצוינות בתוך שנתיים: סיפורו של תיכון דרכא בלוד

כולם הכירו את התיכון ע"ש מקסים לוי בלוד ורצו לברוח ממנו ■ מנהלים התחלפו בקצב מסחרר, מורים התרחקו, תלמידים הסתובבו חסרי מעש והאלימות חגגה ■ עד שלפני שנתיים התחולל בו שינוי גדול, והוא נהפך למוסד חינוכי מחבק שמעודד מצוינות ■ בדיוק כמו בליך רק בלוד!

כך, בציטוט מדויק מכתבה מפרגנת שהתפרסמה בעיתון "דה מרקר" לפני כשבוע. הכתבה מתארת את המהפך שעבר תיכון דרכא ע"ש מקסים לוי, בשנתיים האחרונות. מבית ספר שיצא לו שם רע בעיר ובארבע שנים התחלפו בו שלושה מנהלים למקום שתלמידיו חשים שייכות אליו וכבר לא מתביישים לספר שהם לומדים בו.

הכתבת נעה נבט, קושרת את המהפך גם לעיר לוד אשר עוברת בשנתיים האחרונות תהליך של שינוי: "את מקומה של הוועדה הקרואה תפס ראש עירייה, יאיר רביבו. שיעור הזכאות לבגרות בעיר עלה, וכיום הוא עומד על 44% - עדיין נמוך אך במגמת שיפור. בעיר הוקם כפר סטודנטים של עמותת "איילים" ופועל בה גרעין תורני של משפחות צעירות. פרויקטי נדל"ן שהוקמו בה משכו זוגות צעירים, שנהנים ממחירי הדיור הנמוכים ביחס לאזור המרכז ומהנגישות של העיר למטרופולין תל אביב. רבים מהם הצטרפו למועצת התושבים, שמקדמת סוגיות חברתיות מול העירייה ורשויות אחרות".

תיכון דרכא בלוד, המנוהל מזה שנה וחצי ע"י מלי אליאס,  היה במשך שנים ארוכות כמעט ההפך המושלם מתיכון בליך ברמת גן בו עבדה בעבר. בעוד שבליך מוכר כתיכון אליטיסטי ומבוסס כלכלית שבו למדו 400 תלמידים בכל שכבה, תיכון דרכא על 300 תלמידיו בלבד, היה בית ספר חלש מבחינה לימודית, שמתקשה להתמודד עם האתגרים הקשים ממילא הטמונים במיקומו.

המהפך בדרכא יצא לדרך לפני שנתיים וחצי. בשלב הראשון הוא נהפך מבית ספר שש־שנתי לתיכון ארבע־שנתי, מט' עד י"ב. לאחר מכן גויסה אליאס, חודשיים בלבד לפני תחילת שנת הלימודים.

"המטרה הראשונית היתה לייצב את בית הספר ולהחזיר את האמון של ההורים והתלמידים במערכת", אמרה אליאס לעיתון, "ישבתי כאן יום יום ושוחחתי עם מורים, הורים ותלמידים. דרכא לא השאירה אותי לבד. ניהול בית ספר הוא תפקיד בודד מאוד, אבל כאן יש לי רשת תומכת".

כיום התיכון פתוח לכל תלמיד מלוד, בלי קשר לממוצע הציונים שלו או לבית הספר היסודי שבו למד. למרות הפערים הבסיסיים שעלולים להיווצר כתוצאה מההחלטה הזאת, אליאס משוכנעת שזה לא יפגע בשאיפות המצוינות של התיכון, "כי כל תלמיד יכול להצליח". כראיה להצלחה היא מציגה את אחוז הזכאים לבגרות בבית הספר: לפני שלוש שנים הוא היה 48%, כעת הוא 65%, והיא מקווה שהשנה הוא יגיע ל–75%. לשם השוואה, שיעור הזכאים לבגרות בישראל כולה הסתכם ב–2014 ב–53.4%.

רוב התלמידים הם יהודים ורק כ–15% מהם ערבים. גם בין היהודים יש הטרגוניות: רבים מהם בני העלייה הרוסית ומיעוטם יוצאי אתיופיה. התוצאה היא שילוב של תלמידים מוסלמים, נוצרים ויהודים. "לאף אחד כאן לא אכפת מה המוצא של התלמיד השני", אומרת אליאס. "הם רואים זה בזה בני אדם עם שפה משותפת, ומעבר לזה לא כל כך משנה להם. חשוב לנו שכל אחד מהם יבטא את עצמו ".

הכתבה הארוכה ממשיכה ומתארת את המהפך שעבר התיכון שבו "לא מוותרים על אף תלמיד" כפי שמדגישים מורים ותלמידים כאחד.