ויולט ניניו הסובלת משיתוק מוחין: "נעים יחדיו" מהווה אתגר חווייתי מרגש ומגבש

ויולט ניניו הסובלת משיתוק מוחין בראיון לרגל שבוע המודעות לצרכים המיוחדים:

"נעים יחדיו" מהווה אתגר חווייתי מרגש ומגבש

ב-21.11.14 יתקיים בלוד מסע אופניים עירוני – "נעים יחדיו" בשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים, תושבים, סטודנטים ובשיתוף תיכון אורט, תיכון אורט ערבי למדעים וישיבת צביה אלישיב, כחלק משבוע המודעות וההסברה לאנשים עם צרכים מיוחדים בלוד.

ויולט ניניו, תושבת לוד בת 58, אם חד הורית, חובבת אתגרים ופעילות מחוץ לבית, אופטימית, פעילה בעיר במסגרת קבוצת הפעילים של "קהילה נגישה" בשנה האחרונה. ויולט סובלת משיתוק מוחין מלידה ומתניידת בעזרת כסא גלגלים ממונע, אך אינה נותנת לכך לעצור אותה. הוכחה אחת לכך היא השתתפותה במסע האופניים שהתקיים שנה שעברה להעלאת המודעות לנושא הצרכים המיוחדים והחשיבות של נושא הנגישות בעיר.

לרגל שבוע המודעות שיחל ב 21.11 השנה, נפגשתי עם ויולט בכדי לשמוע על חוויותיה מהמסע בשנה שעברה, ועל ציפיותיה לקראת המסע השנה. מראיינת – עו"ס עירית קרנצלר (רכזת תחום שיקום, האגף לשילוב חברתי)

ויולט האם תוכלי לספר לי על החוויה שעברת  בהשתתפות במסע האופניים בשנה שעברה?

ויולט: "המסע היה עבורי חוויה אדירה ומיוחדת. קודם כל עוד בטרם ההשתתפות במסע עברנו אימונים שהכינו אותנו פיזית ונפשית לכך. חששתי שאולי לא אצליח לדווש אבל למרות החששות החלטתי שאני מנסה. אני אוהבת אתגרים ועבורי ההשתתפות הייתה עוד אתגר שהצבתי לעצמי.

הרגשתי שהדימוי העצמי שלי משתפר בעקבות המסע, הרגשתי מאוד משוחררת גופנית כאילו הגוף מתעלה על עצמו. ברכיבה לא הרגשתי את הנכות וזה שיחרר אותי גם נפשית".

איך התגברת על החששות?

"מהתנסויות אחרות בחיי למדתי שהכי חשוב זה כוח הרצון. מאז היותי נערה לא ויתרתי על החלומות והשאיפות, גם במקומות שבהם נתקלתי בקשיים המשכתי לחלום".

את יכולה לשתף אותי בקשיים שהתמודדת עימם כנערה עם נכות?

"בתור ילדה נידו אותי חברתית, ילדים בבית הספר צחקו והציקו לי. למדתי להתעלם ולהמשיך הלאה, לא נכנסתי לדיכאון וכפי שסיפרתי לך המשכתי לחלום. בזכות זה שהייתי חזקה החברה למדה להכיר אותי ולא רק להסתכל על החיצוניות. אחרי שלמדו להכיר אותי ולראות את האדם שבי גם שינו את היחס אליי".

אני מבינה שהחוזק שלך עזר לך בהתמודדות , איזו עצה את יכולה לתת למערכות החינוכיות והחברתיות בהתמודדות עם מוגבלות?

"לדעתי הפתרון הוא חינוך מילדות. שילוב של ילדים עם מוגבלויות בגיל הגן. כשהחברה מתרגלת לחיות עם נכות מגיל צעיר במשך הזמן זה הופך לנורמטיבי ולא מתייחסים לנכה כחריג. החברה היא מגוונת וכל אחד נראה אחרת, הילדים מבינים שכמו שיש גבוהים  נמוכים שמנים ורזים יש גם סוגים של נכויות".

היום כאדם בוגר יש עדיין קשיים שאת נתקלת בהם במפגש מול החברה ה"בריאה"?

"בוודאי, הקשיים הם יומיומיים. אתן לך דוגמא של אירוע שקרה לי לאחרונה: יצאתי עם חברה לבית קפה והמלצר שניגש לשולחן לא פנה אליי בכדי לשאול מה אני מזמינה אלא לחברה. ולא רק שהמלצר לא פנה אליי ,הוא גם שאל את חברתי אם היא המטפלת שלי. לא חושבים שגם לאדם נכה יש חברים וכמו כל אדם נורמטיבי הוא יושב עם חבר בבית קפה. החברה צריכה להבין שלכל אחד זה יכול לקרות, יש הרבה נכים מתאונות, פיגועים, מלחמות.

נכות לא מידבקת . נכה הוא כמו כל בני האדם, יש לו רצונות שאיפות אהבות, וצריך לקבל את האדם בלי דעות קדומות".

איך לדעתך מסע האופניים יכול לתרום להסברה  והעברת המסר לחברה?

"קודם כל פעילות ספורט היא תמיד כיפית ומהנה עבור כל אחד. ההנאה והפעילות עצמה מרגשת ומאחדת בין כל המשתתפים. תוך כדי הפעילות המשתתפים רואים שהנכה הוא לא שונה מהם, גם אם זה מרתיע בהתחלה לאט לאט מתקרבים ולומדים להכיר. כשכבר נוצרת ההכרות תוך כדי החוויה פתאום נופלות המחיצות בלי שמתכננים זאת מראש. ואהבת לרעך כמוך זה לא רק פתגם אלא בפעילות כזו מיושם הלכה למעשה".

לסיום ,  בתור חובבת אתגרים מה האתגר הבא שאת מציבה לעצמך?

"צניחה חופשית כבר עשיתי, גם טיול ג'יפים ורכיבה על סוסים. היעד הבא מבחינתי זה בנג'י. אני בטוחה שאעמוד גם במשימה זאת".

תודה ששיתפת אותי ואני מאחלת לך בהצלחה במסע הזה ובאתגרים הבאים.

המעוניינים להשתתף במסע האופניים מוזמנים לפנות אל רוני צ'סלר, עו"ס קהילתית ורכזת קהילה נגישה, 052-3847872 או במייל ronnic@lod.muni.il