שירותים
בקליק

שירותים בקליק

שיפור פני העיר

קשיי הקליטה שבהם נתקלו העולים, הלכו ונעלמו עם שיפור פני העיר ועם ביסוסה הכלכלי. מאחר שפעילותה של היוזמה הפרטית כמעט שלא הורגשה בעיר, יש לזקוף את רוב ההישגים שהושגו בשנים הללו לזכותם של המוסדות העירוניים והממשלתיים, שפעלו בעיר.
תחילה הרסה העירייה בתים רבים מן המבנים של שכונת "הסכנה". התושבים המפונים הועברו לבתים בטוחים יותר. הריסות הרובע הביאה לביעור הפשע בעיר. רבים מתושבי הרובע בעלי עבר פלילי, עזבו את העיר.
חלק מן המפונים שוכנו בשיכונים חדשים, אשר נבנו ע"י חברות השיכון: "נווה עובד", "עמידר" ואגף השיכון. בשלב ראשון עד 1953 נבנו כ- 200 מבנים חד קומתיים או דו קומתיים. מבנים אלה סיפקו 750 יחידות דיור. האתר שעליו הוקמו השכונות החדשות, טבל במטעי זיתים עבותים, ועל כן כונה חלק מן השיכונים הללו בשם "נווה זית". בשכונות החדשות הותקנה תאורה, והוחל בהתקנת ביוב. השכונות החדשות תוכננו על פי תכנית אב, אשר שורטטה על ידי האדריכל מיכאל בר כבר בשנת 1950. בתכנית זאת הוכנסו שינויים בסוף העשור, והיא הותאמה לתנאים ולצרכים המשתנים של העיר. על פי התכנית נחלק השטח לרבעים בהתאם לתפקודים השונים של כל רובע. כך נמנעה מדיירי השכונות החדשות מטרדים קשים הנגרמים בגלל קירבה לאיזור התעשייה. מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.
בעיית המים, שהציקה למתיישבים הראשונים, נפתרה עם הקמת מפעל מים עצמאי, בביצועו של המפעל הזה הוחל כבר בשנת 1953. במאי 1954 נחנך מפעל מים שסיפק 360 ממ"ע לשעה. שאיבת המים מן הבארות נעשתה באמצעים מודרניים, וליד הבארות הותקנו בריכת אגירה ומתקנים לסילוק גופרית מן המים. מבריכות האגירה הסתעפו צינורות שהזרימו את המים לבתים, והקלו על חייהם של התושבים.
מצבורי האשפה פונו עם הפעלת מכוניות לאיסוף אשפה, ועם מתן שירותי ניקיון סדירים. מיום ליום נראו רחובות העיר נקיים יותר.
נוסף על הדאגה לשיכון דאגה העיריה בשיפור מראה העיר. תוכננו רצועות ירק וגנים עירוניים. בראשית שנות החמישים ניטע גן רחב בנוכחות ראש הממשלה דאז משה שרת ז"ל, כולל בתוכו אנדרטה לזכר הנופלים. בעיר החלו לבנות מועדוני נוער, שבהם התקיימו פעולות הגדנ"ע, השומר המעיר, ובני עקיבא.
הקמתו של המכון לבדק מטוסים, הרחבת הפעילות של אל-על אשר קלטה עובדים רבים מלוד, הקמתם של מפעלים גדולים כמו "שמני לחץ לסיכה" והמפעל לייצור נייר "סופרה" הרחיבו את הבסיס הכלכלי של העיר. מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.

 

כתבות נוספות שיכולות לעניין אותך

close