מיקומה המרכזי של לוד וסמיכותה לדרך הראשית, שהוליכה לירושלים, גרמו לכך שיחידות צבא טורקיות וגרמניות תתרכזנה בה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. מלוד ורמלה יצאו צבאות אלה לדרום הארץ ולסיני, שהיו החזית העיקרית בתחילת המלחמה. הבריטים, שצבאותיהם גברו על חילות הטורקים והגרמנים, התקדמו מן הדרום וממישור החוף לעבר לוד כשיעדם החשוב ירושלים. ב- 15 בנובמבר 1917, בדרכם לירושלים, כבש הצבא הבריטי את רמלה ולוד. מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.

הערים נכבשו ע"י דיוויזיות הפרשים, השייכת לאנזאק (יחידות אוסטרליות וניו זילנד) בפיקודו של גנרל שובל. היחידה הצטיינה בקרבות באיזור הנגב המערבי.
הצבא הבריטי התמקם באיזור רמלה - לוד, ומשם פשטו יחידותיו מערבה ומזרחה. ב- 16 בנובמבר נכבשה לטרון ובכך התאפשרה התקדמותה של הדיוויזיות ה- 75 לעבר ירושלים.
עד להקמתו של השלטון האזרחי הבריטי בשנת 1920, נעשו ע"י המושלים הצבאיים פעולות שיקום בדרכים, שהוליכו לירושלים. הכביש אליה תוקן והורחב, מסילת הברזל מירושלים ללוד הורחבה אף היא והחלה סלילתה של מסילת הברזל הגדולה ממצרים דרך לוד לחיפה. כך הפכו את לוד לצומת הרכבות החשוב ביותר במזרח התיכון. סמוך ללוד הוקמו מחנות צבא גדולים (צריפין, בית נבאללה ובאר יעקב).

אזור לוד נחשב לאזור בעל המיקום המרכזי ביותר בארץ, בזכות חשיבותה האסטרטגית של העיר בתקופת המנדט הבריטי. מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר. השלטון האזרחי הקנה ללוד מעמד של עיר מחוז, ובכך הושב מעמדה של העיר, שאבד לה בתקופה הערבית. בתקופת המנדט, אזור לוד נבחר כאזור שבו יוקם נמל התעופה הצבאי והבינלאומי הראשי בארץ ישראל. סלילת כבישים ומסילות, בניית נמל תעופה ומחנות צבא, נטיעת פרדסים בקרבת העיר והגדלת התפוקה החקלאית בשדות שהקיפו את העיר - כל אלה גרמו לגידול האוכלוסייה ולשיפור פניה של העיר.

בתקופת המנדט, הפכה העיר מעיירה חקלאית לצומת תחבורה יבשתי ואווירי החשוב ביותר בארץ ישראל. בתקופת המנדאט נקרא כל חבל סביב תל אביב בשם מחוז לוד, אף על פי שלוד היתה קטנה בהרבה מתל אביב עצמה.

מתוך: וקרט, אורה, 1977, לוד - גיאוגרפיה היסטורית, הוצאת גומא ועיריית לוד - צ'ריקובר.