תגלית ארכיאולוגית מרעישה בלוד

נחשפה עדות למרד האחרון של יהודי ארץ ישראל בשלטון הרומי, לפני כ- 1650 שנה


בחפירת האתר, שניהלה רשות העתיקות במימון עיריית לוד, התגלו שרידי מבנה ציבור יהודי קדום שנחרב – ככל הנראה בית מדרש. ברצפת המבנה הוחבא מטמון של 94 מטבעות, אך איש לא שב לאוספו עד שנתגלה כעת * התגלית תפורסם בספר "כנס במרכז" שיתקיים ב-20.6 * ראש העיר יאיר רביבו: "עוד חוליה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההיסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות שלוד היא מהערים העתיקות בעולם".

 

יאיר רביבו עם מטבע שהתגלה בחפירת המבנה.צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

 

לראשונה, נחשפה בלוד עדות ארכיאולוגית למרד גאלוס - המרד היהודי האחרון ברומאים. התגלית הדרמטית - שרידי מבנה ציבור שנחרב, ושביסודותיו הוחבא מטמון קדום מלפני 1,650 שנה, מתפרסמת לראשונה כחלק מספר חדש במסגרת 'כנס במרכז'. הכנס, הפתוח לציבור, יתקיים בתאריך 20.6 במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב, בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן ורשות העתיקות.

 

בחפירות שניהלה רשות העתיקות בשנת 2022 ברחוב נורדאו בעיר במימון עיריית לוד, נחשפו שרידי מבנה ציבור שנחרב בחורבן אלים בסוף התקופה הרומית–תחילת התקופה הביזנטית. ביסודות המבנה התגלו 94 מטבעות כסף וברונזה המתוארכים לשנים 222–354 לספירה, שהוטמנו בו במכוון –מתוך תקווה לשוב ולאסוף אותם עם שוך המאורעות. המטבעות המאוחרים במטמון מתוארכים לימי מרד גאלוס (351–354 לספירה). אף על פי שהעדויות הכתובות למרד זה, בקיסר הרומי קונסטנטיוס גאלוס, נדירות, קיימים אזכורים לכך שערים יהודיות מרכזיות כמו לוד, ציפורי וטבריה נחרבו במהלך המרד, על ידי צבאו של הקיסר קונסטנטיוס גאלוס.

 

המטמון שהתגלה ביסודות המבנה צילום דפנה גזית רשות העתיקות

 

בין הממצאים הנוספים שנמצאו במבנה היו פריטי אבן ושיש מרשימים, כתובות ביוונית, עברית ובלטינית, וכתובת שעליה שם של אדם יהודי ממשפחת הכוהנים ואשר עדיין נחקרת.

 

הכתובות, והעובדה שלא נמצאו עצמות חזיר במכלול עצמות בעלי החיים שהתגלו באתר, מעידות כי המבנה שימש אוכלוסייה יהודית.

 

בסיור עם רשות העתיקות בעת חשיפת המבנה

 

לדברי חוקרי האתר, שחר קריספין ומור ויזל מרשות העתיקות, "מדובר, ככל הנראה, במבנה ציבור יהודי מפואר, שבו פעלו חכמי העיר. מכתבי חז"ל ידוע, כי לוד שימשה מרכז יהודי משמעותי בימים שאחרי חורבן בית המקדש בירושלים. הנודעים מחכמי לוד הם, ר' אליעזר בן הורקנוס, ר' טרפון, ר' עקיבא, ר' יוסי הגלילי ועוד. המבנה, שנחרב עד ליסודותיו, מצביע כי דיכוי המרד נעשה בתוקפנות ובאלימות ולא הייתה זו רק מהומה מקומית כפי שנטען במחקרים קודמים. עדות זו היא היחידה, עד כה, להיקפו ולעוצמתו של מרד גאלוס במרכזה של ארץ ישראל".

 

לדברי יו"ר מועצת רשות העתיקות פרופ' יהושע שוורץ, החוקר את לוד היהודית, "קשה לקבוע אם המבנה המפואר שהתגלה שימש כבית כנסת, כבית מדרש, כבית ועד - או לשלושתם גם יחד. מה שברור הוא, שהמבנה, מטמון המטבעות וכלל הממצא הארכיאולוגי שנתגלו בחפירה, מתקשרים יפה עם המקורות היהודיים והלא-יהודיים שמתארים את לוד/דיוספוליס כמרכז יהודי-תורני חשוב  בתקופת המשנה והתלמוד. מצב זה, כנראה נמשך גם לתוך התקופה הביזנטית, עד שנגדע באכזריות בעת מרד גאלוס".

 

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "הממצא המרשים מדגיש את המחויבות שלנו לחקר ושימור ההיסטוריה והמורשת העשירה של לוד. לצד הקמת מרכז לפסיפס לוד המרהיב בעיר, אנו גאים להביא את גם העדות החשובה הזו, מימי החכמים היהודיים, לידיעת הציבור הרחב".

 

מבנה הציבור שהתגלה בלוד צילום אוירי צילום אסף פרץ רשות העתיקות

 

לדברי יאיר רביבו, ראש העיר לוד, "מדובר בתגלית מרעישה ומרגשת מאוד - עוד חוליה בשרשרת של לוד התנאית, היהודית ההיסטורית. הממצאים באזור מוכיחים בוודאות שלוד היא מהערים העתיקות בעולם. כמו כן התגלה בחפירות, מתחת למשכן אומנויות הבמה שעתידה עיריית לוד להקים במקום,  גם תנור חרס מעוגל, בנוי מלבנים מפויחות שייתכן והוא תנורו של עכנאי המפורסם שעליו מתבססת המחלוקת המפורסמת בין חכמים מהתלמוד הבבלי. אנחנו מבקשים להודות לרשות העתיקות על חשיפת עברה של העיר. אני מאמין שהאתר הזה, לאחר חשיפתו, יביא לכאן בעתיד תיירים רבים: לוד מתחברת לעבר וצופה פנים קדימה לעתיד מבטיח".

 

ראש העיר נחשף לממצאים היסטוריים בחפירות