קיום משותף בשכונת רמת אשכול בלוד

"בלי דאווין של הורה, חומוס וגפילטע פיש" קיום משותף בשכונת רמת אשכול בלוד נעם דרייפוס ומשפחתו, תושבי רמת אשכול, "יש כאן חיבור של קהילות" פאתן אלזינאתי במתנ"ס הערבי-יהודי ברמת אשכול, עם ראש העיר והמנכ"ל "הכירו ...


תאריך: 28-10-2016

"בלי דאווין של הורה, חומוס וגפילטע פיש"

קיום משותף בשכונת רמת אשכול בלוד

נעם דרייפוס ומשפחתו, תושבי רמת אשכול, "יש כאן חיבור של קהילות"

פאתן אלזינאתי במתנ"ס הערבי-יהודי ברמת אשכול, עם ראש העיר והמנכ"ל

"הכירו את המקום הכי שפוי במדינה. זה היה יכול להיות מתכון לפיצוץ, אך הקשרים שנוצרו סביב המתנ"ס בשכונת רמת אשכול שבלוד מוכיחים את עצמם בימים אלה של מתיחות ביטחונית וגזענות".

כך בציטוט מכתבתה של מירב ארלוזורוב שהתפרסמה השבוע בעיתון "דה מרקר". הכתבה אשר עוסקת בתושבי שכונת רמת אשכול, רובם ערבים ומיעוטם יהודים מוחלשים בעיקר מהאוכלוסייה האתיופית וקשישים, מתארת את השינוי המשמעותי שהתחולל בשכונה עם כניסת הגרעין התורני ועם פתיחתו מחדש של המתנ"ס הערבי-יהודי בשכונה, בניהולה של פאתן אלזינאתי.

מי שמייצג בכתבה את הגרעין התורני, הוא נעם דרייפוס, מהמנהיגים הצעירים של הגרעין שהגיעו מתוך שליחות ערכית לחזק את השכונה המוחלשת.

בשנה האחרונה חזרה החברה למתנ"סים לפעילות בלוד, ופתחה מחדש את מתנ"ס שיקאגו, המתנ"ס היהודי-ערבי בשכונה. במכרז שנערך לניהול המתנ"ס זכתה אלזינאתי.

מתנ"ס שיקאגו עובד כיום כמעט בתפוסה מלאה, עם פעילויות מהגיל הרך ועד גיל הזהב לנשים ולגברים ערבים ויהודים, עם דגש על העצמת נערות ונשים ערביות. "עצם הנוכחות באותו מתנ"ס יוצרת מפגשים במרחב המשותף", אומרת אלזינאתי.

בכל מקרה, המרחב המשותף במתנ"ס יצר מפגשים גם ברמת הנהגת הקהילה של שכונת רמת אשכול — למשל אלזינאתי מצד אחד, ודרייפוס מצד שני. כיום דרייפוס ואלזינאתי מסייעים זה לזה, במתנ"ס וגם בשכונה. "כשיש ריב בין ילדים ערבים ואתיופים על נדנדה בגינה, ואני כבר יודע שזה ריב שיכול בקלות להידרדר למכות גם בין ההורים, אני מיד קורא לפתאן שתרגיע את המצב", תיאר דרייפוס מתיחות אופיינית בשכונה. באופן מדהים במיוחד, המתיחות הזאת לא גברה, במיוחד באחרונה. כך למשל, בהפגנה הערבית האלימה שהייתה בלוד לפני כשבועיים, והסתיימה עם מספר גדול של עצורים, כמעט שלא הייתה השתתפות של ערבים תושבי שכונת רמת אשכול. דווקא דרייפוס ציין את הנקודה הזאת בגאווה לא מוסתרת — עדות לכך שהמרקם העדין של יחסי יהודים־ערבים בשכונת רמת אשכול מצליח לא להיפרם. "כל החודש האחרון כמעט לא הורגש בשכונה", הוא אומר, "אבל חלק מזה מוסבר בעוני — אנשים מתעסקים ביום־יום, ולא בפוליטיקה".

"אי־אפשר להתעלם מהמצב", אומרת אלזינאתי, "וזה משפיע על ערבים ויהודים כאחד. החוכמה היא לדעת איך צולחים את זה: צריך להיות אחד עם השני, ולדבר על כל הדברים הכי קשים. בגלל הקיום המשותף זה קורה ברחוב אצלנו באופן טבעי - וצריך לאפשר שיח פתוח, רק בלי אמירות קיצוניות".

המתנ"ס, כך הם סיפרו, ממשיך לעבוד כרגיל; וגם העובדים בו - ערבים ויהודים, יוצאי אתיופיה ואחרים - עובדים במשותף ללא כל הפרעה.

"לדעת להתנהל ביחד בשיח ישיר ואמיתי. בלי דאווין של הורָה, חומוס וגפילטע פיש... יש רק קיום משותף... כזה שבו כל אחד מקבל את האחר", אמרה אלזינאתי.

השינוי היחיד שאירע בעקבות גל הטרור, מתברר, היה שהורים יהודים דרשו להציב שמירה במוסדות החינוך התורניים בשכונה. מי שבלם זאת היה, לא תאמינו, דווקא מנהיג הגרעין התורני, דרייפוס. "אני התנגדתי בתוקף - מה פתאום שיציבו מאבטח חמוש בלב השכונה? זה ממש לא מתחבר לי לשכונה", הוא אמר. "האג'נדה כאן זה של חיבור בין קהילות, ועובדה שזה עובד. בימים האלה, רמת אשכול היא המקום הכי שפוי במדינה".